שולחן עורך: ממשלה בהפרעה (טור שבועי)

יחיאל בן חיים
ז' תמוז ה'תשפ"א 17/06/21
מדוע סבורים ב׳יש עתיד׳ שניצחו את הפיזיקאי אלברט איינשטיין • מהו ההסדר הפוליטי שנקבע במטרה לסייע לבנט וסער בממשלה • איזו היסטוריה עשתה מפלגת רע''מ • איך עקץ יושב ראש האופוזיציה נתניהו את הממשלה החדשה • וממה חוששים במיוחד במפלגות החרדיות - ׳שולחן עורך׳ - טור סיכום שבועי
רה"מ נפתלי בנט ושר האוצר יאיר לפיד השבוע (באדיבות המצלם)
רה"מ נפתלי בנט ושר האוצר יאיר לפיד השבוע (באדיבות המצלם)

בשעות הערב המאוחרות של יום ראשון בלילה, לאחר ישיבת כנסת ארוכה ומורטת עצבים, עלה לדוכן הכנסת נפתלי בנט ונשבע אמונים לתפקיד ראש ממשלת ישראל. אזרחי ישראל עמדו ושפשפו את עיניהם בתדהמה. חצי מהם עולצים על הדחת נתניהו וחצי בהלם טוטאלי מהדחת מנהיגם. במסדרונות הכנסת ההומים שח אחד החוגגים: "הבסנו את הפיזיקאי הגאון אלברט איינשטיין", והסביר: "הוא טען שטיפשות זו לחזור על אותה פעולה שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות. הוכחנו שאם יוצאים לבחירות 4 פעמים, בסוף מתקבלת תוצאה שונה". בתגובה אמרתי לו: "הממשלה החדשה כוללת הרכב כל כך משונה, שגם פיזיקאי גאון ככל שיהיה לא היה יכול להרכיב". השאלה היחידה שנותרה פתוחה: כמה זמן ההרכב המלאכותי של הממשלה החדשה יחזיק מעמד.

זה לא הלך קל. סיבוב הבחירות הסתיים שוב בתיקו. ממשלה בראשות בנט, מפלגות השמאל וחלק מהערבים, נראתה תסריט דמיוני. גם כשהחלו השיחות, איש לא האמין שהדבר יקרה. בפרט לאור מבצע "שומר החומות", שבגינו הודיע בנט כי הוא מקפיא את השיחות על הקמת הקואליציה. לבסוף כידוע, המבצע הסתיים, השיחות חזרו והממשלה קמה.

לכאורה מדובר בפלא הנדסי. בנט, ראש מפלגה של שישה מנדטים בלבד, הושבע לתפקיד הבכיר ביותר בפוליטיקה הישראלית, לאחר שניצל את התיקו הבין גושי. בנט וסער, הסממנים הימניים של הממשלה, הם במיעוט משמעותי. יחד עם 13 חברי כנסת בלבד, מתוך 61 חברי הכנסת, שרובם הגדול בעלי אג'נדות שמאל מובהקות. אבל למרות הכל הם מחזיקים בכוח יחסי של כמחצית מהממשלה. הסיבה לכך טמונה בחוסר האמון העמוק בין נתניהו לגנץ. השניים שצעדו יחד לממשלת אחדות לפני כשנה וקצת, לא סמכו האחד על השני וחששו מתרגילים פוליטיים ועל כן קבעו שחלוקת הכוח בממשלה לא תהיה לפי מספר האצבעות, אלא בהתאם לחלוקה גושית, כשכל אחד יש לו כמחצית מהכוח. כך גם נקבע הפעם – בנט וסער מחזיקים במחצית מהכוח בממשלה החדשה.

תולדה נוספת של אותו הסכם בין נתניהו לגנץ זה הסכם האחדות. ממשלות ברוטציה כבר קמו בעבר בישראל, כמו למשל ממשלת שמיר ופרס. אלא שכשזה קרה לא העבירו חוק מיוחד, אלא במחצית ימיה של הממשלה, ראש הממשלה התפטר מתפקידו והמועמד להחליפו הושבע במקומו. גנץ שלא סמך על נתניהו ולהפך, ביקש לשנות את החוק, לפיו המועמד ברוטציה ממונה לתפקיד כבר בערב הקמת הממשלה וכשמגיע המועד מכוח החוק הוא מתחלף באופן אוטומטי. כך גם יהיה עם בנט ולפיד, כשלפיד הושבע בראשון לראש הממשלה החלופי ובעוד שנתיים יכנס במקומו של בנט לתפקיד.

בהסכם בין ימינה ליש עתיד נקבע, כי ההסכם בין שתי המפלגות הוא המחייב את כלל סיעות הקואליציה. כלומר, מפלגות השמאל, מרץ והעבודה, יאלצו לגנוז חלק ממימוש חזונם האידאולוגי, בעקבות וטו שתטיל ימינה. אבל מה לא עושים בשביל להדיח את היריב הכי עיקש לשמאל בישראל – נתניהו. מה גם, שהשמאל קיבל שלל תפקידי שרים ודה פקטו במשרדיהם הם יוכלו להחיל את תפיסת עולמם.

הסיבה לחוסר האמון שבנט אכן יקים ממשלה זו ההישענות על מפלגת רע"מ הערבית. יו"ר המפלגה מנסור עבאס היה הראשון מבין חברי הכנסת מהמפלגות הערביות לאורך ההיסטוריה של המדינה שחתם על הסכם קואליציוני ונכנס לממשלה. זה גם קרה אך ורק בזכות נתניהו. עבאס שמפלגתו נחשבת לתואמת האחים המוסלמים, מייצג את הזרם הדתי יותר של ערביי ישראל. המפלגה בעיקר התייחסה עד היום להיבטים אזרחיים בחייהם של ערביי ישראל, אך לא הזניחה את המאבק הלאומי. ראשי המפלגה ופעיליה הביעו לא אחת תמיכה במאבק הפלשתיני ואף חלקם ביקר מחבלים שביצעו פיגועי טרור. לא לחינם עבאס נחשב גם בקרב בנט ל"תומך טרור".

היה זה נתניהו שנתן לו את תעודת הכשרות. זה החל בשיתוף פעולה שקט בין רע"מ לליכוד בשלל הצבעות בכנסת. זה המשיך בקמפיין הפוליטי העמוק של נתניהו בחברה הערבית בבחירות האחרונות, במטרה לגייס מצביעים ערבים לליכוד, מה שהפך בדעת הקהל את היחס העוין לערביי ישראל (עד למהומות האחרונות). זה הסתיים בניסיון נתניהו לגייס תמיכה מעבאס בממשלה בראשותו או לכל הפחות הימנעות בהצבעה נגד הממשלה. אלא שניסיונו של נתניהו לא עלה יפה, לאחר שסמוטריץ' הביע התנגדות נחרצת להיכנס לממשלה  שתישען על קולות הח"כים הערבים. ההתנגדות הביאה לטרפוד ממשלה בראשות נתניהו, אך הכשירה את רע"מ לבוא בקהל ובנט לא היסס להשתמש בהם.

רע"מ אומנם חתמו על הסכם קואליציוני עם בנט ולפיד, אך סירבו לחתום על קווי היסוד של הממשלה, שכן בהם מוגדרת ישראל כמדינה יהודית. מה שמלמד עד כמה בנט היה מוכן ללכת רחוק בשביל להגשים את חלומו. את התמורה לתמיכתם בממשלה, קיבלו רע"מ בהתחייבויות גורפות להכרה בבנייה הבלתי חוקית של הבדואים בדרום הארץ. מדובר בשטחים עצומים עליהם השתלטו בדואים ובנו בתים ללא כל אישור. כמו כן, נקבע כי הקנסות על הבנייה הבלתי חוקית יוקפאו, כמו גם צווי ההריסה.  

ביום ראשון בשעה 4 אחר הצהריים נפתחה מליאת הכנסת בחגיגיות. בנט נקרא לדוכן לנאום, אך אז החגיגיות הופרה באחת והאולם הפך לזירת קרב. חברי הכנסת מהאופוזיציה החדשה החלו בקריאות ביניים רבות. "הנוכל מרעננה", "בוגד", "שקרן" ועוד שלל קריאות מגוונות חזרו על עצמם שוב ושוב. בנט התקשה לדבר, לעתים הסמיק, לעתים חייך במבוכה, אך נראה נעול על המטרה. גם הכרזות שחבריו מהציונות הדתית לשעבר הניפו בעולם עם תמונות של נרצחי פיגועי טרור תחת הכותרת "תתביישו", לא הניעו אותו. הוא כבר קיבל את ההחלטה.

לאחריו עלה נתניהו לדבר. במשך כחצי שעה פרס את הישגיו הרבים וסיפר בהרחבה על יחסיו עם ארצות הברית על רקע הסכם הגרעין: "הממשל האמריקני ביקש ממני לשמור את חילוקי הדעות בענייני הגרעין, אמרתי שלא אנהג כך. כראש ממשלת ישראל אעשה הכל כדי להתנגד להסכם שיביא להתחמשותה הגרעינית של איראן ואממש את ההתנגדות הן ברמה הציבורית והן ברמה הביצועית. ראש ממשלה בישראל חייב להיות מסוגל להגיד 'לא' לנשיא ארה"ב בנושאים שמסכנים את קיומנו, ולגבות זאת בפעולה מסיבית בקונגרס, בסנאט ובדעת הקהל בדמוקרטיה הגדולה ארה"ב. כך נהגתי ב-2015 כשנאמתי בקונגרס למרות התנגדותו של נשיא ארה"ב. מי יעשה זאת עכשיו? לפיד שתקף את נאומי בקונגרס? הרי רוב חברי הממשלה המיועדת תומכים בהסכם הגרעין בין אם יגידו או לא".

בסיום עקץ את הממשלה החדשה: "בקשה אחת צנועה בשם כל חבריי כאן: תשתדלו לקלקל כמה שפחות את הכלכלה כדי שנוכל לתקן אותה כמה שיותר מהר כשנחזור לשלטון". ואם מישהו חשב שהוא מתכוון לפרוש לביתו הוא מהיר להבהיר: "אני נשאר ואלחם בכנסת נגד הממשלה".

לאחר מכן המשיכו הנאומים בעד ונגד. ככשל שהתקרב מועד ההצבעה על הממשלה החדשה, התברר כי עשויה להיות בעיה. ח"כ סעיד אלחרומי מרע"מ סירב להצביע בעד הממשלה, בשל כעסו על הרס בתים צפוי באחד הכפרים בהם יש לו תמיכה רבה. בנוסף, חברת כנסת אמלי מואטי אושפזה בבית החולים. בתחילת ההצבעה הגיעה מואטי על אלונקה והוצבה בפינת האולם כשוילון מסתיר אותה ומשם הצביעה. אלחרומי לבסוף רק נמנע בהצבעה ולא הצביע נגד, כך שההצבעה עברה ברוב של 60 תומכים מול 59 מתנגדים ונמנע אחד. לאחר ההצבעה התברר כי לממשלה הייתה תוכנית גיבוי. במידה ואלחרומי היה מצביע נגד הממשלה, חלק מחברי הכנסת מהרשימה המשותפת היו משנים את הצבעתם מנגד לבעד.

מי שבלטו בנאומי האופוזיציה שלהם נגד הממשלה היו חברי הכנסת החרדים. בצד של בנט התגוננו נגד ההתקפות וטענו כי החרדים בחרו שלא להיכנס לממשלה. יו"ר ש"ס אריה דרעי הפריך את הדברים וטען: "אנחנו לא רוצים להיכנס לממשלה, אבל גם אם היינו רוצים לא קיבלנו כל פנייה להיכנס. אביגדור ליברמן הטיל וטו שהסיעות החרדיות לא יוכלו להצטרף לממשלה".

את הזעם הגדול על בנט מסביר יו"ר סיעת יהדות התורה ח"כ יצחק פינדרוס: "אנחנו לא כועסים שאנחנו באופזיציה. זו טבעה של דמוקרטיה. פעם אתה למעלה, פעם אתה למטה. זה מה שהכנסת בחרה ואנחנו מקבלים את הדין עלינו. הזעם הגדול שלנו החל כשקראנו את ההסכם בין ימינה לבין יש עתיד. בהסכם נכנסו כמה רפורמות במערכת הרבנות. במבט ראשון הן נראות תמימות, אך מדובר בהרס מוחלט של היהדות במדינה".

פינדרוס מצביע על הרפורמה במערכת הכשרות והגירות שמבקשת סיעת ימינה לקדם, לפיה כל רב עיר יוכל לתת כשרות בכל רחבי הארץ או לגייר. "עד היום אם בעל עסק חלילה הפר את הוראות הכשרות של רבנות ירושלים, היה כלי אפקטיבי נגדו – הסרת תעודת הכשרות. כעת כשיפר את ההוראות הוא ילך לאחד ממאות רבני הערים ברחבי הארץ וימצא רב שיתן לו תעודת כשרות. כנ"ל בגיור, עד היום הרבנות הראשית לישראל הייתה אחראית לנושא, כעת כל אחד יכול למצוא לו רב עיר נוח שיכיר בגירות שלו והוא נכנס תחת כנפי העם היהודי. זה אבסורד, הרי אין מצב שאם מהנדס עיריית ירושלים מסרב לאשר תוכנית בנייה, הקבלן יוכל ללכת למהנדס עיר אחרת שהוא יאשר לו. אבל מה שכולם מבינים לגבי בנייה, אף אחד לא מבין לגבי כשרות. בפועל, העברת הרפורמות הללו מהוות מחיקה מוחלטת של הרבנות הראשית כרגולטור".

פינדרוס גם מפנה להסכם הקואליציוני עם מפלגת העבודה, לפיה תופעל תחבורה ציבורית בשבת. כנ"ל להסכם עם ישראל ביתנו שקובע שיוכרו בישראל נישואין וגירושים אזרחיים: "כשהמדינה קמה היה וויכוח בין החרדים לציונות. החרדים רצו שחוקי התורה ישררו בארץ, הציונות התנגדה. הוויכוח לא הוכרע, אך נקבע שלפחות בפרהסיה הציבורית יהיה סטטוס קוו בנושא. שבת, נישואין וגירושין, כשרות. כעת קמה ממשלה שמחקה את כל ההיבט היהודי בפרהסיה. אומנם בנט לא הסיר את הכיפה שלו, אבל את הכיפה מהמדינה הוא הסיר בהחלט. על זה אנחנו זועקים וכואבים ועל זה נלחם בתוקף".

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.