רָזָא דְשַׁבָּת: האדמו"ר מויז'ניץ שבת בעיר • גלריית ענק

יוסי לוז
א' אלול ה'תשפ"א 09/08/21
העיר אלעד חוותה שבת מרוממת בצל כ"ק מרן אדמו"ר מויז'ניץ, אשר הגיע להתגורר בעיר למשך שבוע ימים, לרגל סיום בניית התלמוד תורה של החסידות • אלפים השתתפו בתפילות השבת, הטיש וסעודת רעווא דרעווין, שנערכו באוהל ענק שהוקם ונבנה בסמוך לבית המדרש ויז'ניץ בעיר • תיעוד
צילום: יהושע פרוכטר
צילום: יהושע פרוכטר

לראשונה מאז עלותו על כס האדמו"רות לפני כ-10 שנים, בשבת האחרונה התארח בעיר כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, כאשר מאות מבני החסידות ורבים מתושבי העיר השתתפו והגיעו לחסות בצילו בתפילות השבת ובטיש ליל שבת שנמשך עד לפנות בוקר.

הביקור המיוחד בעיר נעשה לרגל סיום בניית התלמוד תורה של החסידות, כאשר לרגל המאורע הגיע האדמו"ר להתגורר בעיר למשך שבוע ימים כשבשיאה השבת המרוממת שנערכה באוהל ענק שהוקם ונבנה במיוחד בסמוך לבית המדרש ויז'ניץ בעיר.

האדמו"ר, כזכור, הגיע ביום חמישי לאלעד שם קיבלו את פניו החסידים, התושבים, רבני העיר וראשיה, כאשר לקראת השבת הגיע גם חתנו הרה"צ ברוך הגר שליט"א בן האדמו"ר מסערט ויז'ניץ שליט"א. אורח מיוחד נוסף שהגיע לשבת הוא בן הרבי הרה"צ חיים מאיר הגר מבורו פארק, שהגיע במיוחד לרגל השבת, מלווה בקבוצה מצומצמת של אורחים נוספים מארה"ב ומאירופה.

לקראת השבת קרא הרבי לעסקני החסידות וביקש, כי לאור האסונות שקרו בציבור החרדי בתקופה האחרונה, יש לוודא כי מתחם השאטער (האוהל בן יתקיימו תפילות השבת והטיש) וכל סדרת האירועים בעיר, יקבלו את כל האישורים המתאימים עפ"י דרישת הרשויות וגורמי האכיפה. ואכן עוד טרם השבת הגיעו האישורים המיוחלים מכל גורמי המקצוע והרשויות השונות

"תולדות דשבת לא כתיבי", כך מתארים תושבי העיר את השבת, החל מזמן כניסת השבת עת נכנס הרבי לשאטער הענקי והתחיל בהשתפכות הנפש 'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו' טרם תפילת מנחה בנוסח הויז'ניצאי, מעורב בהתרגשות של קהל החסידים שזכו לעשות את השבת בצל הרבי לאחר תקופה ארוכה שלא זכו לכך.

לתפילת קבלת שבת, ניגש האדמו"ר כשהוא מורה למקהלת ויז'ניץ לשיר את זמר 'לכה דודי' פרי יצירת המלחין המיתולוגי ר' קלמן שטקל, כאשר בקטעי הסולו הנעים בקולו הבעל מנגן ר' משה שטעקל  בניגון והיו למשיסה נעו אמות הסיפים כשבחורי החמד ופרחי האברכים מפזזים ומרקדים על הפרנצעס בעוז ובהתלהבות.

לקראת השעה 23:00 נכנס הרבי לטיש המיוחד, גולת הכותרת של שבת ויז'ניצאית, במיוחד שבת כזו בו הוא מקבל נופך עוצמתי במיוחד. למקום נהרו המונים, כאשר עסקני החסידות התאימו את השאטער מבעוד מועד בהוספת מאות מקומות עמידה וישיבה לקליטת ההמונים.

לאורך הטיש הייתה נהירה המונית למקום של רבני העיר, ראש העיר וחברי המועצה, ראשי קהילות, ושלומי אמוני ישראל שהגיעו להתבשם מזיו שבת קודש, ניגוני הכיסופים, דברי תורה ושירי שמחה, כמיטב המסורת הויז'ניצאית זה מאות בשנים, כאשר את התרוממות הרוח והנפש שחוו התושבים לא ניתן לתאר במילים.

כך במשך חמש שעות התעלו החסידים ותושבי העיר בטיש המרומם, כאשר במהלך אמירת ה'תורה' עורר הרבי מויז'ניץ את הציבור באומרו כי הנה עומדים אנו כפסע מחודש אלול והרחיב על ההכנה המיוחדת לקראת הימים הנוראים בשמחה ובלימוד התורה, כאשר בשעה ארבע לפנות בוקר הסתיים הטיש כשהקהל הקודש ליוו את הרבי מויז'ניץ לבית האכסניה הסמוכה בניגון הידוע "דער שבת איז טייער".

בשעה היעודה נכנס האדמו"ר לתפילת שחרית, כאשר בתפילת 'יוצר אור' הורה לשורר את ניגון 'תתברך' כמנהג בית ויז'ניץ לשורר בימים טובים. בעליות כובדו בן הרבי, חתנו ונכבדי הקהילה, כשלברכת החודש ניגש כ"ק האדמור שליט"א לעמוד.

סעודה שלישית נערכה ברגש והתעוררות מרובה. בסעודה רעווא דרעווין שפרסה כנפיה לראש חודש אלול השתתפו כ"ק האדמו"ר מטמשוואר שליט"א, רב העיר הרב שלמה זלמן גרוסמן שליט"א ראש ישיבת כנסת יחזקאל הרה"ג ברוך מרדכי אטינגר שליט"א, הרה"ג משה קפולוביץ שליט"א רב ביהמ"ד סלונים, ועוד מרבני הקהילות.

במשך שעה ארוכה שוררו ניגוני התעוררות כנהוג בבית ויז'ניץ ולאחמ"כ פצח הרבי בדברי תורה המעוררים את הנפש. בסיום שיבח את ראש העיר ישראל פרוש על עמידתו האיתנה תמיד לצד הקהילה הקדושה וכן הודה לעסקנים החשובים שעמלו ללא לאות להצלחת השבת.

בהתאם למנהג הויז'ניצאי וכפי שהיה אצל בעל 'הישועות משה' מויז'ניץ בעת שהיה מגיע לשבות בעיר אחרת שהיו מלווים אותו בשירה וזמרה עד בית האכסניה -הוכנה משאית עם תזמורת והקהל הקדוש ליווה את הרבי עד בית האכסניה, כשבסמוך עמדו ילדי החמד כשלפידי איש בידיהם.

מחזה מיוחד היה בזמן שהרבי מויז'ניץ עלה לביתו ונעמד במרפסת ובירך את הקהל בבני חיי ומזוני רווחי ושפע רב ברוחניות ובגשמיות, כאשר לאחר שאגת אמן מקהל האלפים פרצו בניגון השיטה הקדושה. בחצות הליל תם ולא נשלם השבת המרוממת והנפלאה, שייחרט בלבבות כולם, כשבת היסטורית ונקודת ציון מיוחדת בבנייתה של חסידות ויז'ניץ.

צילום: יהושע פרוכטר